On Painting Blog | shlomihaggai

On Painting

פואמה על יאן ואן אייק ותמונת המזבח של גנט: לוקס דה הירה, המאה ה־16

שיר שבח ארוך של המשורר והצייר הפלמי לוקס דה הירה (Lucas de Heere, 1534–1584). דה הירה, שחי ופעל בגנט, ראה בפוליפטיכון ״אוצר שמימי״ — יצירה נדירה בצפיפות הרעיונות, במלאכת המחשבת ובאיכות האור שלה. הוא כתב פואמה ארוכה ועשירה שמתארת את היצירה לפרטי פרטים, לעיתים כמעט במידה מיסטית. בשנת 1604 פרסם קארל ואן מנדר, גדול היסטוריוני האמנות של ארצות השפלה, את ספרו Het Schilder-boeck — ספר היסוד של האמנות הפלמית. בתוך הפרק על האחים ואן אייק הוא כלל במלואה את הפואמה של דה הירה. זו הפואמה ה

Shlomi Haggai

27 בדצמ׳ 2025זמן קריאה 3 דקות

לא רק החזית: על הצד האחורי בציור הפלמי

במפגש חוזר עם ציורי לוח פלמיים מן המאה ה־15 וה-16 תשומת הלב אינה נתונה רק לחזיתות הפיגורטיביות המוכרות, אלא גם לאזורים שאינם מיועדים בהכרח למבט ישיר. במקרים רבים, הצד האחורי של הלוח אינו נותר משטח גולמי או טכני בלבד, אלא מצויר במכוון. לרוב מדובר במשטחים בלתי־פיגורטיביים: חיקויי אבן או שיש, עורקים צבעוניים, כתמיות, עננות או צבעוניות שאינה ניתנת לזיהוי חד־משמעי כחומר טבעי מסוים. משטחים אלה אינם נושאים נרטיב ואינם משתייכים למרחב האיקונוגרפי של החזית, ואף על פי כן הם מצוירים בקפ

Shlomi Haggai

27 בדצמ׳ 2025זמן קריאה 3 דקות

קפל הבד בציור הפלמי המוקדם

רישום, בנייה שכבתית ושכבות צבע אצל יאן ואן אייק והנס ממלינג. אנחנו מסתכלים שוב ושוב על בדים בציור הפלמי — על קפלים, על מעברי אור, על דיוק שנדמה כמעט מובן מאליו — ולעיתים עולה השאלה הפשוטה: כיצד זה בעצם נעשה. מתוך נקודת מוצא זו, המאמר מתמקד בקפל הבד כאתר שבו ניתן להתחקות אחר תהליך העבודה הציורי עצמו, ובוחן כיצד שניים מן הציירים המרכזיים של המאה ה־15, יאן ואן אייק [1] ו הנס ממלינג [ 2] , בנו את תיאור הבד באמצעות רישום, רצף שכבות ושכבות צבע. הבחירה בהשוואה בין השניים מתאפשרת

Shlomi Haggai

22 בדצמ׳ 2025זמן קריאה 6 דקות

הנס ממלינג ותיבת אורסולה: מסע קדושה על פני עץ וצבע

Hans Memling St. Ursula Shrine St. John's Hospital Brugge תיבת השרידים של הקדושה אורסולה, שנוצרה בסדנתו של הנס ממלינג בשנת 1489, היא אחת היצירות המרשימות של המאה ה־15 בפלנדריה. תיבות שרידים שימשו לאורך ימי הביניים והרנסנס כמוקדי קדושה מוחשיים: הן איחסנו שרידים של קדושים, אך היו גם חלק מחיי הקהילה – נישאו בתהלוכות, הונחו על מזבחות, והיו מוקד לתפילה, לריפוי ולתקווה. עצם ההתקרבות אל תיבה כזו הייתה נתפסת כקרבה אל הקדושה עצמה, והציורים שעליה הפכו לכלי הוראה חזותי המספר את סיפור חי

Shlomi Haggai

11 בדצמ׳ 2025זמן קריאה 3 דקות