משתה בלשאצר והשימוש של רמברנדט בצבע שחור[1]
אחת מהשאלות שתמיד עולה בשיחה על צבע בציור זה האם להוסיף צבע שחור(על כל גווניו) לפלטה? או האם לערבב את הצבע הכהה ללא הצבע השחור? במאמר הזה בחרתי לדון ביצירתו של רמברנדט 'משתה בלשאצר' שצויר בין השנים 1636-8 בכדי להמחיש את השימוש החכם של האמן בצבע השחור הן בשכבת הציור הראשונית והן בשכבה הציור הסופית.
על היצירה
ביצירה מתואר אירוע מתוך ספר דניאל, פרק ה'. על פי המסופר, הנסיך הבבלי בלשאצר ערך סעודה גדולה בה הוא ומקורבים שתו מגביעי זהב וכסף. גביעים אלו הם אוצרות מבית המקדש בירושלים אשר נבזזו על ידי המלך נבוכנדנצר. בעוד האצילים הבבלים סעודים ושותים, לפתע הופיעה יד שכתבה על הקיר: ״מנא מנא תקל ופרסין.״ היחיד שהצליח לפרש את הכתובת הוא דניאל אשר הבין אותה כנבואה לחורבן בבל. ביצירה, רמברדנט בחר לתאר את הרגע השיא של המשתה בו הכתובת הפתיעה את הנוכחים בסעודה ומופיעה כחלק מענן עשן.
Rembrandt, Belshazzar's Feast (167.6 x 209.2 cm), 1636 – 8, oil on canvas. National Gallery, London, United Kingdom.
חומרים וטכניקה
גודל- הציור (167.6x209.2 ס״מ) מורכב משתי חתיכות בד זהות בגודלן עם תפר במרכז.
צבע מצע- ליצירה צבע מצע כפול, כאשר השכבה הראשונה בצבע כתום/אדום ואילו השנייה בצבע אפרפר המורכב מלבן עופרת ,אמבר ומעט שחור.ניתן לראות את צבעו של המצע בתמונה עליונה/שמאלית,הפס הצהוב כתום התחתון - שכבה ראשונה והפס הבהיר מעליה השכבה השנייה.
שכבת הציור הכהה (חלק משכבת ׳הצבע המת׳- הסבר למטה) – הצבעוניות של היצירה חזקה ובוהקת בחלקים מסוימים ונראה שהיא מאופיינת במעין טונליות כהה. מבעד לסדקים ביצירה ניתן לזהות שכבת צבע תחתונה כהה במספר מקומות:
1. בשכבה הירקרקה – אפורה שמתחת לכתובת (תמונה עליונה שמאלית)
2. מתחת לידו המושטת של בלשאצר (תמונה עליונה ימנית ושמאלית תחתונה)
3. בצידו הימני בציור, מתחת לבד האדום של הדמות הנשים (תמונה ימנית תחתונה)
4. שכבה תחתונה ירוקה חומה מתחת לצוואר של שתי הדמויות השמאליות.
שכבת הציור ראשונית – ׳צבע מת׳
שכבת ה-׳צבע מת׳ היא שכבת ציור חשובה בה הצייר בונה את מתווה הציור במונוכרום - היעדר הצבע מקנה לשכבה זו את שמה. בשלב זה של הציור הצייר בונה את מרכיבי הקומפוזיציה העיקריים, נותן נפח לצורות ויוצר ניגודיות. השכבה הזו מספקת מפת גוונים טונאלית שאליה ניתן היה להתאים את השכבות הבאות הצבעוניות. אחת הדוגמאות שממחישה בצורה הטובה ביותר מהי שכבת 'צבע המת' היא יצירה אחרת של רמברדנט, ‘Concord of the State’ משנת 1640(תמונות למטה). [2] משום שהציור אינו גמור ונשאר במצבו ההתחלתי, הוא מאפשר לנו הצצה לשלב הציור הראשוני.
ב-'משתה בלשאצר' שכבת ה'צבע המת' נעשתה בצבע כהה המורכב מצבע שחור עצם[3] (Bone Black) עם תוספת של גיר, צבעי אדמה כהים ומעט צבע אדום (.(Red Lakeבנוסף, שכבה זו מכילה זכוכית אשלגן כחולה טחונה המכילה קובלט ומכונה Smalt. לא ידוע האם השימוש בזכוכית זו נועד לגיוון צבע או להאצת ייבוש בשל מרכיב הקובלט.
שכבת הציור העיקרית
שכבת הצבע מעל שכבת ׳הצבע המת׳ היא עבה ואטומה ולרוב מצוירת רטוב על רטוב(ללא המתנה לייבוש בין שכבות הציור) . מרקם פני השטח שונה במקומות שונים ביצירה. למשל:
1. בגלימה של בלשאצר ישנה שכבת אימפסטו עבה שמצוירת במגוון צבעים עשיר(תמונה עליונות).[4]
2. האבזם של בלשאצר והכתובת בעברית הינם עבים בצבע, אך חלקים באופן יחסי.
3. בזקנו של בלשאצר חרט רמברנדט בצבע הרטוב וכך יצר מעין תלתלי זקן תוך גילוי השכבה התחתונה. (תמונה ימנית תחתונה )
4. הרקמה שעל גלימתו וסוגר התכשיטים מצוירים בשכבת צבע עבה וצהוב (Lead Tin Yellow) אלו
מהדהדים את הכתובת המתנוססת על הקיר, המצוירת באותו הצבע.
שכבות זיגוג - Glazing
זיגוג היא טכניקה שבה מוסיפים שכבה שקופה או חצי שקופה מעל שכבת צבע קיימת בכדי להוסיף עומק לציור. בציור 'משתה בלשאצר' שכבת הזיגוג הכהה יוצרת עומק ומעברים רכים מהאיזורים הבהירים לכהים ניתן לראות זאת במספר דוגמאות:
1. האזור הכהה מתחת לגלימה וידו המושטת של בלשאצר - שכבה של צבע אדום/כתום המורכב מאדום (Red Lake), ורמיליון ולבן ומעליו זיגוג של שחור (Black Bone) ואדום (Red Lake) עם מעט צהוב אוקר ולבן עופרת. (תמונה שמאלית עליונה)
2. בבגד שמתחת לגלימה - הצבע הירוק נוצר מערבוב הצבע הירוק נוצר מערבוב של צהוב ( (Yellow Lakeו Azutrie או צהוב ( yellow Lake ) וצבע שחור, הרקמה הירקרקה בבגד מכילה לבן עופרת ו-Azurite מעל הבד בכדי ליצור את העומק ישנו זיגוג בצבעים זהים לאזור הכהה שמתחת לגלימה.(תמונה ימנית עליונה)
3. הבגד של האישה המצוירת בצד ימין - באזורי ההצללה הכהים רמברנדט הניח בזיגוג צבע אדום סגלגל שקוף מעל שכבה של שחור (Bone Black). מעל האזורים הבהירים ישנו שילוב של וורמיליון/ כתום/ אדום. הגוון הכתום הוא אטום בהיר ומכיל לבן עופרת ו-וורמיליון מעל צבע כתום חום וצהובים שקופים המכילים גם וורמיליון. (תמונות שמאלית וימנית תחתונות)
שינויים בקומפוזיציה בהתבסס על צילום ההדמיה(מצורף למטה)
בצילום ההדמיה המצורף ניתן לראות כי רמברנדט ערך שינויים במתווה הציור, לדוגמא:
1. כובעו של בלשאצר גבוה יותר בצד האחורי.
2. דמות נוספת נמצאת לשמאלו של בלשאצר ורמברנדט כיסה אותה במהלך העבודה על הציור.
3. ידו הימנית של בלשאצר נראית פתוחה בצילום ושונה בציור הסופי.
4. אזור בהיר של בד במותנו של בלשאצר שכוסה בציור על ידי שכבות של זיגוג.
5. אזור בהיר נוסף נמצא בגבו של בלשאצר אל מתחת לצוואר. בהמשך, רמברנדט החליט שאזור זה בציור ישמש כחלק מהטורבן של בלשאצר.
המדיום של רמברנדט
בבדיקות מעבדה שנעשו לציורים שונים מהמאה ה-17, התגלה כי המדיום בו השתמשו אמנים רבים היה שמן פשתן, ולעיתים בתוספת של שרף. כמו כן, ציירים רבים השתמשו בשמן פשתן מבושל. בבדיקה שנעשתה לציור 'משתה בלשאצר' התגלה שרמברנדט עבד עם שמן פשתן בלבד.
אחת השאלות שנותרות פתוחות בבדיקת חומרים היא האם ציירים ורמברנדט ביניהם השתמשו בטרפנטין? והתשובה לכך היא שלא ניתן לזהות שאריות של טרפנטין באמצעים שעומדים לרשות המדענים היום, שכן החומר מתנדף.
כאמור ב-'משתה בלשאצר' וגם בציורים נוספים אחרים, רמברנדט צייר או הוסיף צבע שחור לצבעים שלו. לצבעי השמן ישנן איכויות אופטיות והם אינם אטומים לגמרי. לדוגמא, הכתב הבהיר בציור מצויר בשכבה עבה ובהירה על רקע בהיר חצי שקוף, כאשר מתחת לשכבה הבהירה ישנה שכבה כהה הנראית לעין.
שכבת הציור הסופית, שכבת הזיגוג הכהה מצוירת מעל שכבות ציור עבות או מעל שכבות ציור צבעוניות דוגמת הגלימה וגם מתחת לידו של בלשאצר ובאופן זה יוצרת את האפקט שכל כך אופייני לציורים של רמברנדט.
מספר הפיגמנטים שעמדו לרשות הציירים מן העבר היה מוגבל, ושימוש בצבע שחור היה חלק חשוב בפלטת הצבעים של הציירים. עם השנים איבדנו את הידע הטכני של ה- ׳old masters׳ (אגב אנו מציירים בצבעי שמן שונים באופיים מאלו של ציירי המאה ה-17). השימוש החכם והמרתק של רמברנדט בצבע השחור בציור זה ובציורים אחרים שלו מבהיר לנו, הציירים של היום, שכדאי לנו לענות על השאלות שמעסיקות אותנו היום באמנות, כמו למשל השימוש בצבע שחור, עם מבט אל העבר.
[1] Art in the making Rembrandt David Bomford, Jo Kirby, Ashok Roy , Axel Ruger , Raymond White National Gallery Company, London page 110.
National Gallery, London, United Kingdom.
[2] Rembrandt, The Concord of the State (74.6 x 101 cm), c. 1640, oil on panel. Museum Boijmans Van Beuningen, Rotterdam, Netherlands.
[3] שחור עצם ידוע גם בשם שחור שנהב. הוא נוצר על ידי טחינה וניפוי של פחם עצמות
[4] שכבה אימפסטו דומה קיימת בציור ססקיה בתלבושת ארכאדית מ 1635
Comments