חיפוש
  • Shlomi Haggai

ואן אייק והמצאת טכניקת הציור בצבעי שמן

עודכן ב: אפר 24

חלק א'


המצאת טכניקת הציור בצבע שמן הוא אחד הסיפורים היפים והמרתקים בהיסטוריה של האמנות. זוהי אגדה המבוססת על מקור ראשוני שנכתב אי שם במאה ה-16, סיפור קסום על המצאה או גילוי מקרי המתאר את האמן יאן ואן אייק כממציא ,כאלכימאי וכצייר שאינו חושף את סודותיו המקצועיים בקלות ובנדיבות.

סיפור ההמצאה מהדהד ומתעבה בסיפורים נלווים. במאות שיבואו לאחר מכן, יתעורר ספק מצד אחד לגבי אמתותו של סיפור ההמצאה ומצד שני, התפתחה האדרה והערצה לציוריו של ואן אייק ולאיכותם שנשתמרה עם השנים. הערצה זו בשילוב ההתדרדרות באיכות של חומרי הציור במאה ה-18 וה-19 היא שהובילה לחיפוש עיקש של חוקרים רבים אחרי ה'מדיום המסתורי' והטכניקה המופלאה של יאן ואן אייק.


מקס דורנר, צייר ותיאורטיקן, כותב ב-1921 ספר על חומרים וטכניקות, בהתייחסות למאסטרים הגדולים ומסכם בייאוש את הניסיונות להבין את טכניקת הציור של ואן אייק:


“To prove beyond a peradventure of a doubt which is the one and only Van Eyck technique will probably never be possible… Each person simply writes from his own point of view, and it is always open to question how well such a person understands the craftsmanship involved".[1]



המידע על ואן אייק מגיע בעיקר מתיעוד מסמכים מהתקופה, לרוב תיעוד תשלום\התקשרות לצורך ביצוע עבודה או נסיעה שנעשתה עבור הדוכס פיליפ הטוב[2]. מסמך מ- 1436 (מתורגם לאנגלית למטה) מתאר תשלום רב ( שכר של שנה שלמה), לנסיעה עסקים סודית. ל-'Foregin Parts' השערות על המקום המרוחק הזה נעו בין רוסיה לארץ הקודש. במסמכים אחרים שנמצאו נראה כי הדוכס נהג לתרום כסף למנזר הר ציון בירושלים. במכתב מ- Alberto Da Sarteano נזיר ממנזר הר ציון שנשלח ב - 6 לאוקטובר 1436, מודה הנזיר אלברטו לדוכס על הכספים שהגיעו אליו עם שליחיו, אך שם השליח המופיע במכתב זה משובש ולא קריא.[3]


מידע חשוב אחר שאפשר לחוקרים לתארך את ציוריו של ואן אייק, הן החתימות הנמצאות בציוריו או על מסגרות הציור. אחת החתימות מופיעה במרכז ציורו 'דיוקן הזוג ארנולפיני'[4]'יאן ואן אייק היה פה 1434'.



מקורות אחרים על ואן אייק וציוריו נכתבו אחרי מותו: תיאור ציורים של ואן אייק באוספים איטלקיים, (ציורים שבחלקם אבדו), כתבים בהם מוזכר שמו של ואן אייק כצייר חשוב ומוערך. אחד מהתיאורים היפים על 'הערצת השה הקדוש'[5] נכתב ע"י אלברט דירר[6] שביקר בגנט ב-10 לאפריל 1521 וכתב ביומנו:


"Then I looked at the altar of Johannes [Van Eyck], which is highly precious and skillfully painted, and quite especially Eve, Mary and God the Father are very good".[7]

סיפור המצאת טכניקת צבעי השמן נכתב ע"י גיאורג'יו ואסרי[8]. ואסרי - צייר, אדריכל והיסטוריון איטלקי בן המאה ה-16, התחנך בסדנתו של גויאילמו דה מרסיגליה[9] שהיה אמן ויטראזים. ואסרי עבר בגיל צעיר לפירנצה לסדנתו של אנדראה דל סרטו[10]. הוא צייר ועבד בין היתר בשירותה של משפחת מדיצי', הכיר את מיכאלאנג'לו[11] ואף הושפע ממנו. ייתכן ותרומתו הגדולה להיסטוריה של האמנות המערבית הוא הספר 'חיי הציירים, הפסלים והאדריכלים המצוינים ביותר'[12] שיצא לאור ב-1550. ספר זה הוא מעין אנציקלופדיה המכילה ביוגרפיות של אמנים, המשמש עד היום מקור חשוב לתקופה למרות הבעיות העובדתיות הרבות שישנן בו.


Giorgio Vasari self portrait

1566 - 1568

Lives of the Most Excellent

Painters,1550


ואסרי כותב על ואן אייק והמצאת טכניקת השמן בפרק על חייו של אנטונלו דה מסינה[13], צייר איטלקי בן המאה ה-15. על פי ואסרי, מסינה הוא החולייה המקשרת בין ואן אייק, הידע הטכני והציירים האיטלקיים.

בתחילת הפרק מתאר ואסרי את השאיפה של אמנים רבים לשכלל את טכניקת הציור באיטליה ומחוצה לה, אך ללא הצלחה. טכניקת הציור הרווחת באותם ימים הייתה טכניקת הטמפרה. טמפרה היא טכניקת ציור על בסיס מים, בה החומר המתווך בין חלקיקי הפיגמנט הוא בדרך כלל חלמון ביצה. בטכניקה זו השתמשו אמנים רבים עד סוף המאה ה-15 לערך, ובמקביל לפופולריות הגוברת והולכת של טכניקת צבעי השמן.

ואסרי מתאר את יאן ואן אייק כיחיד שהצליח לעדכן את טכניקות הציור. בכתביו ואן אייק מתואר כאלכימאי העורך ניסויים בהכנת לכה מיוחדת שתשמש אותו כהגנה על שכבת הציור הסופי:


"While working in Flanders, Johann of Bruges, a painter much esteemed in those parts by reason of the great mastery that he had acquired in his profession, set himself to make trial of various sorts of colors, and, as one who took delight in alchemy, to prepare

many kinds of oil for making varnishes and other things dear to men of inventive brain, such as he was".[14]

ואן אייק הכין לכה והניחה על ציור שזה עתה סיים במיומנות רבה. לאחר מכן, הניח את הציור להתייבש בשמש כמקובל באותם ימים. למחרת בבואו לראות את הציור נדהם לגלות כי לוחות העץ המהווים את המצע\בסיס לציור התפרקו בחיבוריהם. ואסרי כותב כי ייתכן וחום השמש היה רב או שהחיבור בין הלוחות לא היה מספיק טוב. ואן אייק החליט לערוך ניסוי ולמצוא לכה מתאימה שתתייבש היטב בצל. לאחר ניסויים רבים, מצא כי שילוב של שמן פשתן ,שמן אגוזים וחומרים נוספים הם המרכיבים הטובים ביותר ללכה שחיפש.

בהמשך גילה ואן אייק שבערבוב השמנים הללו עם פיגמנטים מתקבל צבע עם ריכוזיות וברק. ועוד גילה כי שכבת הציור עמידה בפני מים וערבוב הצבע טוב יותר מאשר טכניקת הטמפרה.



ואסרי ממשיך ומספר על העברת הידע לציירים אחרים. ראשון הציירים אליו מועבר הידע הוא תלמידו של ואן אייק, רוג'ר מברוז' (רוג'ר ואן דר ויידן[15]). ואסרי תוהה מדוע הידע על טכניקת הציור בשמן לא הגיע לאיטליה למרות העובדה כי ציוריו של ואן אייק נמכרו לנסיכים ואסרי אף מתאר כי לוח ציור עם דמויות רבות נשלח למלך אלפונסו מנאפולי[16] ציור אותו בחנו רבים מהציירים המקומיים.


בנקודה זו עובר ואסרי לספר על הקשר של אנטולו דה מסינה לואן אייק. ואסרי מתאר את מסינה כאדם טוב, חכם וכצייר מנוסה. בנוסף, הוא כותב שמסינה למד ברומא שנים רבות, עבר לפלרמו ומשם לעירו מסינה.

ואסרי מספר כי אנטונלו שם פעמיו לנאפולי לענייני עסקים. שמועה הגיעה אל אוזניו כי המלך אלפונסו קיבל מפלנדריה ציור של ואן אייק, ציור בצבעי שמן המצויר באופן שניתן לשטוף את השכבה העליונה במים. מסינה הגיע לראות את הציור והתרשם באופן יוצא דופן בעיקר מהחיות של הצבעים. בעקבות התרשמותו זו החליט מסינה לצאת מיד לפלדנריה.

Antonello da Messina in the studio of Jan van Eyck,

Joseph Fancois Ducq 1820


אנטונלו דה מסינה הגיע לברוז' והעניק לואן אייק במפגש ביניהם רישומים של ציירים איטלקיים. ואן אייק, בעודו נרגש מהמחווה, מתרצה ובין היתר מפאת גילו המתקדם (על פי ואסרי) מאפשר למסינה לראות את טכניקת הציור שלו בשמן. זמן לא רב אחרי פגישתם, ואן אייק מת ואנטונלו חזר למסינה עיר הולדתו. לאחר מספר חודשים, הוא עבר והשתקע בונציה.


זהו הסיפור המרכזי על המצאת טכניקת הציור בשמן כפי שמסופר על ידי גיורגיו ואסרי. האם ואן אייק המציא את טכניקת הציור בשמן? כנראה שלא. ב - 1774 מפרסם גוטהולד אפריים לסינג[17] קטעים מכתב יד מהמאה ה- 12 של נזיר בשם תיאופיליוס, המתאר הכנה של צבע ע"י ערבוב פיגמנט ושמן.


האם מפגש הענקים – ואן אייק ומסינה אכן התקיים כפי מתואר בספרו של ואסרי ומופיע בציור של Joseph Fancois Ducq משנת 1820 (מופיע למעלה) [18] לא ,הם לא נפגשו כלל. מסינה וואן אייק פעלו בתקופות שונות. ואן אייק נולד ב-1390 ומת ב-1441 ומסינה נולד ב-1430 ומת ב- 1479. כלומר, מסינה היה בן 10-11 בזמן הפגישה שלכאורה התקיימה.


Jan Van Eyck Portrait of a Man

(self portrait?) 1433

Antonello Da Messina Portrait

of a Man 1475 - 76


אם כן, מהו הסיפור הנכון? אם ואן אייק לא המציא את הטכניקה, מדוע השתרבב שמו לסיפור? ברור היום כי הייתה הערצה בקרב נסיכים, מלכים וציירים איטלקיים לסגנון הציור הפלמי ולעבודתו של ואן אייק.(כפי שניתן לראות בציורים של ואן אייק ומסינה).האם ניתן לשרטט היום את מסלול ההשפעה של הציור הפלמי לציור האיטלקי והספרדי? על כך בהרחבה בהמשך.


בפוסט הבא אכתוב על הסיפורים הנלווים 'להמצאה' הקשורים להעברת הידע בקרב הציירים האיטלקיים של המאה ה-15 , סיפורים על תככים, קנאת סופרים וככל שזה נשמע הזוי – רצח.


אהבתם? מוזמנים להגיב בפרסום הפוסט בדף הפייסבוק שלי


תוספות



פודקאסט - טל ברית, דוקטורנטית לתולדות האמנות באוניברסיטה העברית משוחחת איתי על היסטוריה טכנית של האמנות.



[1] Max Doerner 1870 -1939 The

Materials of Artist and their use

in Painting '

with notes on the technique of the

old master p.334-335

[2] Philip the Good 1396 -1497 [3] Maximiliaan Martens et. al.

Van Eyck (London: Thames &

Hudson, 2020)P.78


[4]The Arnolfini Portrait 1434 [5] The Ghent Altarpiece 1426- 1432 [6] Albrecht Dürer 1471-1528 [7] Maximiliaan Martens et. al.

Van Eyck (London: Thames &

Hudson, 2020),p.37 [8] Giorgio Vasari 1511- 1574 [9] Guglielmo da Marsiglia 1475–1537

[10] Andrea del Sarto 1486-1530

[11] Michelangelo di Lodovico

Buonarroti Simoni 1475-1564 [12] Giorgio Vasari, The Lives of the

Most Excellent Painters,Sculptors

and Architects 1550


[13] Antonello Da Messina 1430- 1479


[14] Giorgio Vasari, The Lives of the

Most Excellent Painters,Sculptors

and Architects 1550 Vol 3 P. 59

[15] Roger Van der Weyden

1399\1400 - 1464 [16] Alfonso of Aragon 1481–1500 [17] Gotthold Ephraim Lessing

1729 - 1780

[18] Joseph-François Ducq 1763- 1829


526 צפיות

© All rights reserved to Shlomi Haggai. Proudly created by Wixart